קאדם בדראן ואח' נ' נג'יב דבאח ז"ל ואח'

פסק דין

א.רקע:

1.התובעים בתיק אזרחי 10965-02-12 (להלן: "התיק העיקרי"), הינם בדראן קאדם בדראן ואלטאף בדראן, תושבי כפר בעינה (להלן: " גם משפחת בדראן"), מבקשים בתביעתם להצהיר כי הם הבעלים של 1/5 מחלקה 89 בגוש 18976 (להלן: "החלקה" ו/או "המקרקעין"), הרשומים כיום על שם נתבע 1, שהינו עזבון המנוח מוניף נג'יב דבאח ז"ל (להלן: "המנוח מוניף"). כמו כן ביקשו לבטל הערת האזהרה הרשומה על חלק מזכויות אלה על שם סאלח מוחמד אמון (להלן: "נתבע 2").

2.יורשיו של המנוח מוניף הינם התובעים בתיק המאוחד שמספרו 34111-12-11 (להלן: "התיק המאוחד"), תושבי העיר טייבה וטמרה אשר מבקשים בתביעתם ביטול הסכם מכר המקרקעין שנערך ביום 18.4.2000 בין המנוח מוניף לבין משפחת בדראן (להלן: "ההסכם").

כמו כן ביקשו ביטול הערת האזהרה הרשומה לטובת משפחת בדראן בלשכת רישום המקרקעין.

3.בכתב התביעה שבתיק העיקרי, נטען כי ביום 18.4.2000 נערך ונחתם ההסכם בין משפחת בדראן לבין המנוח מוניף, בהיותו בחיים, (להלן: "העסקה השניה"). לפי ההסכם מכר המנוח מוניף למשפחת בדראן את כל זכויותיו בחלקה, המהווים 1/5 מהחלקה וזאת בהיותו אחד הנהנים על פי צוואת אביו המנוח שהינו הבעלים הרשום של החלקה.

בנוסף נטען כי באותו מעמד חתם המנוח מוניף על יתר מסמכי ההעברה לרבות, מש"חים, שטרי מכר ויפוי הכוח בלתי חוזר וכן המציא צו קיום הצוואה של אביו המנוח לצורך ביצוע הרישום, אלא שהתברר כי יש צורך בהגשת בקשה לתיקון הצו ולכן חתם המנוח מוניף יחד עם אחיו על המסמכים הדרושים לצורך הגשת הבקשה לתיקון הצו.

לאחר תיקון הצו ביום 1.6.2000, נרשם הצו בלשכת רישום המקרקעין על שמותיהם של חמשת הנהנים על פי הצוואה כאשר המנוח מוניף הינו אחד מהם, ובאותו מעמד נרשמה הערת אזהרה לטובת משפחת בדראן.

לטענת משפחת בדראן, חלק גדול מהתמורה שולם למנוח מוניף במעמד חתימת ההסכם ובמעמד העברת הזכויות על שמו, כמפורט בסע' 4א' ו- ב' להסכם והיתרה שולמה לו בתשלומים כמפורט בסע' 4ג' להסכם.

עוד ציינה משפחת בדראן כי הם קיבלו את החזקה במקרקעין במעמד החתימה על ההסכם ומאז הם מעבדים את הקרקע ונוהגים בה מנהג בעלים.

לטענת משפחת בדראן הם שילמו את המיסים בגין ההעברה וכאשר פנו לרשום את העיסקה התברר להם לתדהמתם כי נרשמה הערת אזהרה נוספת לטובת נתבע 2, על חלק מהזכויות שנרכשו על ידם מהמנוח מוניף.

עוד מתברר כי ביום 23.12.01 נרשמה הערת אזהרה לטובת נתבע 2, על פי ההסכם שנערך ביום 5.5.97 ושלפיו מכר המנוח מוניף לנתבע 2 שטח של 1000 מ"ר מהזכויות בחלקה (להלן: "העסקה הראושנה").

לטענת משפחת בדראן, נתבע 2 מעולם לא רכש זכויות בחלקה זו וכי ההסכם בינו לבין המנוח מוניף הינו הסכם פיקטיבי שנעשה לפי הזמנת האחרון כדי לנקום בראשונים בשל מחלוקת בינו לבינם על איחור מסוים במועד ביצוע התשלומים של יתרת התמורה.

משפחת בדראן ציינה כי עד שנת 2000, לא היו למנוח מוניף כל זכויות בחלקה, שכן בהתאם לצו קיום הצואה שהיה בתוקף אז, המנוח מוניף לא היה בין הנהנים בחלקה זו, ולכן לא יכול היה למכור לנתבע 2 בשנת 1997 קרקע שלא הייתה בבעלותו, אלא בבעלות אחיו.

לטענת משפחת בדראן, הם רכשו את הזכויות בחלקה בתום לב ובתמורה מלאה ובהתאם לתקנות השוק .

בכתב התביעה שבתיק המאוחד, נטען כי ביום 18.4.2000, נערכו ונחתמו שני הסכמי מכר מקרקעין ע"י הנתבע 3, בתיק המאוחד, עו"ד אחמד עותמאן (להלן: "עו"ד עותמאן"), בין המוכר שהינו אביהם המנוח מוניף לבין הרוכשים שהינם משפחת בדראן.

לטענת יורשי המנוח מוניף, בהסכם המכר הראשון נרשם סכום העסקה האמיתי שאינו ידוע להם, היות והסכם זה נשאר בידיו הנאמנות של עו"ד עותמאן, ולא נמסר העתק ממנו למוכר, ובהסכם המכר השני נרשם סכום אחר שהינו פחות בהרבה מהסכום האמיתי וזאת לצורכי חיוב במס נמוך, חובת תשלום כל המיסים שחלו על העסקה הייתה מוטלת על הרוכשים.

לטענת יורשיו של המנוח מוניף, הם ידעו כי משפחת בדראן נותרה חייבת לאביהם המנוח ולא השלימה את כל התמורה וכי הם היו עדים לעובדה כי אביהם טיפל בנושא זה אישית ע"י פניות טלפוניות ובאמצעות עו"ד, עד שנפטר.

ציינו כי לאחרונה הם מצאו מכתב התראה שנשלח מטעם אביהם המנוח באמצעות עו"ד, ביום 11.8.04, קרי, חודשיים לפני פטירתו, במכתב זה נדרשה משפחת בדראן, לשלם את יתרת סכום העסקה, בסך 108,000 ₪ וכן נדרשו לשלם את הפיצוי המוסכם עפ"י ההסכם.

לטענת יורשי המנוח מוניף, הסכם המכר שבו מחזיקה משפחת בדראן, אף הוא הופר על ידם, וזאת כי התמורה שהוצהר עליה לשלטונות המס לא שולמה במועד ואף לא שולמה במלואה עד ליום זה. מה גם, לטענתם, סכום המיסים לא שולם במועד ע"י הרוכשים בניגוד להתחייבויותיהם בהסכם .